“היא הרימה את עיני האיילה הנפלאות שלה, עפעפיה מושפלים למחצה, כאילו חווה איזה עונג שבו לא יכולתי להבחין, ואני לא יכולתי לדבר. הבנתי מתוך מבטה השקט שהשיעור האמיתי בשבילי לא יבוא מן הספרים; עלי ללמוד להשיג שליטה בעצמי וכן בגאותי. זאת למדתי בגיל שש-עשרה, מנערה צעירה עוד יותר, וכמו על מנת לגמול לי, היא נגעה בלחייה בחזי, ושערה הזהוב הנפלא גלש סביבי כמו מפל.”

הצטוט מעמוד 11 של הספר ה”גן” סיפור משל שנכתב ע”י גשה מייקל רואץ ותורגם לעברית ע”י לאמה דבורה-הלה. הספר הגן מציג בפני הקורא שורה מפוארת של גדולי המורים הבודהיסטים של הודו ושל טיבט העתיקות, באמצעות משל, שבו אדם צעיר מובא אל גן קסום על ידי התגלמות יפהפייה של חוכמה. השוחר האלמוני נמשך לחזור שוב ושוב אל הגן הקסום, ופוגש בו דמויות היסטוריות דומיננטיות, אשר תרמו ללימודי הבסיס של הבודהיזם הטיבטי, כגון ג’ה צונגקפה, הדלאי לאמה הראשון ומאסטר קמלשילה.